רש"י על בבא מציעא ס״ח

1 פריק להו בארבעה זוזי - דהיינו סלע:

2 הכא נמי לא שנא - דהא חזינן דהיכא דיורד לספק ונותן מעות סלע לשנה ספק יהיו בה פירות ספק לא יהיו בה פירות הוו זביני מעיקרא ומיפרק בהכי:

3 התם לאו הלואה - בפדיון תליא מילתא ורחמנא אוקמיה אהאי פדיון ואמר בהכי נפרוק:

4 דלא מצי מסלק ליה - כל שנתו ואפילו באתרא דמסלקי:

5 דשכונה גביה - אין שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למוכרה אין בבעל מצריה שכן טוב לקנותה כזה:

6 טרשא דרב פפא - דאמר לעיל בבא מציעא דף סה. שכראי לא פסיד וכו'. לית הלכתא כוותיה כדאמרן מאי חזית דאזלת בתר דידך זיל בתר דידהו:

7 מחוזנאי - בני מחוזא:

8 דזקפי רווחא אקרנא - שקונים פרגמטיא בעלי בתים ונותנין לתגרים למחצית שכר ושמין כך וכך שכר יהיה בהן וזוקפין מחצית השכר עם הקרן וכותבין בשטר פלוני חייב לפלוני כך וכך לזמן פלוני:

9 וכי אתו לקמיה - ואמרי ליה לא הוה רווחא מהימן להו:

10 תינח היכא דאיתיה לדידיה - אם יהא אביך קיים לזמן הפרעון שהוא חסיד ומאמינם ומה אם ימות היורשין יגבו הכל:

11 חכירי - המקבל שדה מחבירו בעשרה כורין לשנה בין תעשה הרבה בין תעשה מעט:

12 חכירי נרשאי - שהיו בעלי בתים מלוים מעות לעניים על שדותיהן וחוזרים וחוכרים אותם להם בכך וכך כורין לשנה:

13 אימת קנייה - מלוה להך שדה דאקנייה נהליה לבעלים בתורת חכירות נמצא נוטל רבית קצוצה שהרי אין טורח בה ואף אם תלקה לא יפסיד מחכירותו כלום:

14 שהינא כמה עידנין - ביד המלוה ועשה הוא ואכל בנכייתא והדר חכרה מיניה:

15 שפיר דמי - כדי שלא תנעול דלת דכיון דשהייה גביה ואכל תלת שנין מה לי עבד בה איהו ומה לי חכריה:

16 ולאו מילתא היא - דאפילו שהייה נמי אסור. דרבית גמורה היא שאין כאן ספק כעושה ואוכל שפעמים שמוציא ואינו נוטל:

17 מתני' אין מושיבין חנוני למחצית שכר - לא יאמר בעל הבית לחנוני הרי פירות נמכרים בשוק ארבע סאים בסלע ואתה מוכרן בחנות פרוטה פרוטה ומשתכר סאה הילך פירות ושב ומכור תמיד והריוח נחלוק וטעמא דמילתא משום דאמרינן לקמן בבא מציעא דף קד: הך עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון סתם המקבל פרגמטיא למחצית שכר מקבל עליו אחריות חצי הקרן באונסין וזולא הלכך ההיא פלגא כיון דמיחייב באונסין מלוה הוא אצלו שהרי שומא היא אצלו במעות כשער השוק ודינו ליטול חצי שכר נמצא מתעסק בחציו של בעל הבית שהוא פקדון אצלו בשכר המתנת מעות המלוה לפיכך אסור:

18 אלא אם כן נותן לו שכר עמלו - בחצי:

19 אין מושיבין תרנגולין למחצה - לשום ביצים בדמים לבעל התרנגולת להושיבה עליהם לגדל אפרוחים למחצית שכר מה שיהיו האפרוחים שוין יותר על דמי הביצים דהואיל וזה מקבל עליו אחריות חצי דמי הביצים אם יתקלקלו או אם ימותו הוה ליה פלגא מלוה שהרי נישומין עליו בדמים מעכשיו דמיהן עליו במלוה ונמצא זה מגדל את חציו השני בשכר המתנת מעותיו:

20 ומזונו - מזון שהוא מוציא באפרוחים:

21 ואין שמין עגלים וסייחים למחצה - עכשיו הן שוין כך וכך קבלם עליך לגדלם שנתיים למחצית שכר ולמחצית הפסד אם ימותו:

22 אבל מקבלים עגלים וסייחים - קטנים בלא שומא שאם ימותו לא ישלם כלום ואם יחיו יחלקו ביניהם:

23 לכשיהיו משולשים - לכשיעמדו על שליש גדילתן שליש שור ושליש סוס אז יחלקו:

24 וחמור - מגדלה עד שתהא טוענת משאוי כך היה מנהגם לגדלם קודם חלוקה:

25 גמ' ה"ג תנא כפועל בטל - ובמתניתין לא גרסינן בטל:

26 כפועל בטל - משמע כמה אדם רוצה ליטול ולישב בטל:

27 מאי כפועל בטל - הלא אין יושב ובטל שהרי טורח להוליך ולהביא פירות לחנות ולמכור ולקבל מעות ולמדוד הפירות:

28 אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה - אם היה נגר או נפח כמה אדם רוצה ליטול ליבטל ממלאכה כבידה כזו ולעשות מלאכה קלה:

29 ר' יהודה - מיקל טפי מדר' מאיר דר' מאיר בעי שיפסוק לשום שכר ומיהו בכל מה שיאות לקבל עליו בשכרו בין רב בין מעט הא קביל עליה ורבי יהודה לא בעי שיפסוק לשום שכר אלא יטבול עמו בציר כאחד מן השוק:

30 גרוגרת - תאנה יבשה:

31 משלם - כפועל בטל:

32 ולא כל דבר שאינו עושה ואוכל - אבל עושה ואוכל כגון פרה החורשת וחמור הטוענת משאוי פעולתן הוא שכר עמל ומזון:

33 ושוטפות - כשעוברין בנהר המים שוטפין מן הגיזה והוא נוטלה:

34 ומורטות - כשעוברות בין הקוצים:

35 ותנא קמא גיזה וחלב לא סיפק בשכר עמלו ומזונו - בתמיה וכי גיזה של רחלים וחלב העיזים אינו מספיק לשכר עמל ומזון:

36 בגיזה וחלב כ"ע לא פליגי - אם נאות בעל הבהמה שלא לחלוק בהן:

37 בנסיובי - מי פסולת החלב שקורין משג"א:

38 ותותרי - שטיפת ומריטת הרחלים תותרי תרגום של נושרין דנתרי ע"י שטיפה ומריטה:

39 משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין - לשנה:

40 אשה שאמרה כו' - אשה שיש לה תרנגולת מותרת לומר לבעלת הביצים בלשון שכירות תני לי ביצים ואושיב תרנגולת עליהם ואטרח באפרוחים ואטול שני אפרוחים בשכרי אבל בלשון חלוקה פליגי בה וקאסר רבי שמעון דכל לשון חלוקה עסקא היא וקרובה להפסד כשכר וכיון דאחריות חצי ביצים עליה אשתכח פלגא מלוה אבל בלשון שכירות אין אחריות הביצים על בעלת התרנגולת:

41 איכא ביצים מוזרות - שאינן קולטות אפרוח ונוטלתן בשכרה והן מותרות באכילה דאמרינן בשחיטת חולין חולין ד' סד: ביצים מוזרות נפש היפה תאכלם ור' יהודה לטעמיה דאמר אפילו טבל עמו בציר זהו שכרו ור' שמעון לטעמיה דאמר נוטל שכרו משלם:

42 ה"ג מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות לבהמה מעלין - מקום שנהגו שהשם עגלים וסייחים קטנים למחצה לחבירו נותן לו מעות בשכר שמוציאן ומכניסן על כתיפו. מעלין:

43 עם אמו - דליכא טרחא לאפוקי ולעיולי לפי שנמשך אחר אמו ובלא עמל ומזון כי אמו עושה ואוכלת ואין צריך להעלות לו שכר כתף:

44 ואפילו במקום שנהגו להעלות - לעגלים וסייחים הנישומין לבדם:

45 כרבי יהודה - בטבל עמו בציר:

46 כרבי יוסי ברבי יהודה - בנסיובי ותותרי:

47 נפק עלייהו שטרא - שקיבל אביהם עסקא פלגא באגר ופלגא בהפסד:

48 לא הוי ספי - לא היה מאכיל רבית לבעל הבית דאי קביל עליה הכי ריביתא הוא דקטרח בפלגא דפקדון משום פלגא דמלוה אלא ודאי שטרא הכי מפרשי' ללישניה שקיבל עליו איזו מהם שירצה:

49 אי פלגא - יקבל הנותן באגרא יקבל עליו אחריות ההפסד יותר ממחצית כגון תרי תילתי דהשתא ליכא רבית דהשתא ליכא אלא תילתא מלוה דלא קיבל עליה רב עיליש אלא תילתא באחריותו וקשקיל פלגא באגרא והוה מאי דשקיל באגרא טפי מתילתא שכר עמלו לטרוח שהוא עוסק בשני שלישי פקדון: